ישראל אינה מדינה אשר מבורכת בגשמים. בהתחשב במשבר המים החמור שבה, ברור מדוע ניצולם של הגשמים שכן יורדים הוא בעל חשיבות מכרעת.
העובדות הראשוניות אינן מעודדות: כ-60% ממי הגשמים שיורדים מתאדים, בעוד כחמישית מהם מגיעים לים או לביוב, מבלי שניתן למצוא להם שימוש. רק 20% ממי הגשמים, במצב הרגיל, יגיע, בסופו של יום, לברזים של התושבים השונים.
בכל זאת, יש בנמצא פתרון יעיל במיוחד, והוא איסוף מי הגשמים. מה החשיבות של איסוף מי גשמים? ומה ניתן לעשות עם המים הנאגרים? אנחנו נעניק לכם את התשובות לשאלות אלה ואחרות.
שתיה? לא תמיד. אבל שורה של שימושים חשובים
פעם, לפני עשרות רבות של שנים, היה ניתן לשתות את מי הגשמים, וליהנות ממים מתוקים באיכות גבוהה. מאז, כמובן, השתנו לא מעט דברים, ובראשם זיהום האוויר ההולך וגובר. התוצאה היא שהמים מגיעים לקרקע כשהם אינם במצב המאפשר שתייה שלהם – על מנת שזה יקרה נדרשים הליכי טיהור וסינון.
חלק מהמערכות לאיסוף מי הגשמים, כפי שנראה בהמשך, כוללות מערכת לסינון המים, מה שמייקר את מחירן במידה לא מבוטלת. מצד שני, המערכות מביאות למים בריאים, באיכות גבוהה במיוחד, וכאלה שלא כוללים בתוכם אבנית בשום אופן.
מה שחשוב להדגיש, עם זאת, הוא שאגירה של מי הגשמים בהחלט מאפשרת לנצל אותם לצרכים אחרים, אפילו מבלי שמכניסים לתמונה את הסינון. עבור מספר פעולות מהותיות בבית, אין צורך בהכרח במים מטוהרים לחלוטין, כך שמי הגשמים יכולים בהחלט לסייע: בעיקרו של דבר, מדובר כאן על שימוש במים לצרכי הדחת מיכלי האסלה, או לחילופין כביסה. את עודפי המים ניתן לנתב גם למערכת ההשקיה, לצורך השקיית חצר הבית.
כך זה מתבצע בפועל
כשמדברים על אגירת מי גשמים, נכנסות לתמונות מערכות מסוגים שונים, המשווקות כיום לכל המעוניין בכך. מערכות אלה מבוססות על מספר רכיבים מרכזיים, ובכלל זה מיכל אגירה, משאבה וצנרת ייעודית.
המערכות מאפשרות, בהמשך לכך, ניתוב של המים למקומות הייעודיים לבית, בהתאם לצרכים שהוגדרו מעלה. ניתן, למשל, להעביר אותם ישירות לאסלות או לשימושה של מכונת הכביסה, כאשר לעיתים הדבר נעשה דרך מיכל אגירה קטן, ובאמצעות משאבות ייעודיות המבצעות את מלאכת ההולכה בפועל.
חשוב להדגיש כי, בכל המקרים, אין המדובר כאן באגירה אינסופית, אלא כזו המבוססת על תחלופה של המים, כלומר, ריקון המים שנמצאים בתוך המיכל כאשר הוא עומד להתמלא, ומילויו מחדש במים עם הגשם.
ההיבט הכלכלי של המערכת
מכאן, מגיעים לסוגיה הכלכלית, העומדת מאחורי מערכות אגירת מי הגשמים. בהקשר הזה, עונה שאלה משמעותית אחת, והיא: על איזה חיסכון מדובר? ובכן, המספרים מרשימים בכל קנה מידה.
התבססות על מי הגשמים במשך ארבעה חודשים בשנה מאפשרת לחסוך כמות שנעה בין 30 ל-80 קוב מים בחורף אחד. בסופו של יום, הדבר מתבטא בחיסכון של אלפי שקלים בחשבון החשמל המשפחתי.
מצד שני, אין להתעלם מכך שעלות המערכת לאיסוף מי הגשמים מצריכה הוצאה ראשונית שאינה מבוטלת כלל. נכון, יש אנשים שמסתפקים בפתרונות מאולתרים, דוגמת מיקום חבית או מיכל אגירה אחר, אך המעוניינים בפיתרון מקיף באמת יצטרכו להוציא מחשבון הבנק שלהם סכום המתחיל מכ-5,000 ש"ח, ועלול להגיע גם לפי ארבעה מכך.
המחיר תלוי בסוג המיכל שנבחר למשימה, בנפחו וביכולות העברת וסינון המים שלו. לאורך זמן, ההשקעה במערכת האגירה הופכת למשתלמת יותר: זה לא רק החיסכון השנתי בחשבון החשמל, אלא גם הארכת חיי צנרת המים הביתית, הקולטים ודוד השמש.
