אנרגיית ביומסה היא אנרגיה המופקת תוך שימוש בחומרים אורגניים שאינם מאובנים. לפי מומחים רבים בתחום האנרגיה נראה כי מדובר על אחד מאפיקי האנרגיה המרכזיים שישמשו אותנו בעתיד. תחום זה נמצא בתנופת פיתוח משמעותית במיוחד בעשור האחרון, שכן גורמים רבים בתחום מחפשים מקורות חלופיים להפקת אנרגיה.
הצורך במציאת פתרונות להפקת אנרגיה נוצר כתוצאה מכך שהמשאבים בהם עושים שימוש כיום לצורכי הפקת אנרגיה הולכים ונעלמים ובנוסף לכך, ישנה שאיפה לפתח תהליכים להפקת אנרגיה שלא גורמים לזיהום אוויר ולפליטה של גזי חממה.
הצורה העתיקה ביותר של הפקת אנרגיה
באופן עקרוני אנרגיית ביומסה היא לא רעיון של העידן המודרני. למעשה, כבר משחר האנושות נעשה שימוש באנרגיית ביו מסה, שכן גם שריפה של גזרי עצים לצורך חימום תבשיל או אפיית לחם היא הפקה של אנרגיה מביומסה. עם זאת, כיום כאשר משתמשים במונח אנרגיית ביומסה, הכוונה היא לאנרגיה המופקת בתהליכים מבוקרים, שלא תורמים לזיהום האוויר.
השאיפה המרכזית בתחום מתפתח זה היא לייצר אנרגיה מחומרים זמינים ומתחדשים הנוצרים ללא הרף תוך שימוש בחום הנפלט בתהליכי הפקת האנרגיה לצרכים פרקטיים כמו למשל חימום של מים. כמו כן, נעשים כיום ניסיונות להפקת אנרגיה מביומסה ללא שימוש בחום, אלא באמצעות תהליכי חמצון או תסיסה.
היתרונות של אנרגיית ביומסה
היתרון המרכזי של אנרגיית ביומסה בא לידי ביטוי בכך שמדובר על שיטה להפקת אנרגיה שאינה תלויה בחומרים שהולכים ונעלמים, כלומר במאובנים או בנפט. למעשה, הביומסה מיוצרת ללא הפסקה וכך ניתן להגיע למצב שבו אנחנו נהנים מאנרגיה בשפע ללא חשש ממחסור בחומרי גלם. בנוסף לכך, מדובר על שיטה המאפשרת להפיק אנרגיה ממגוון רחב של חומרים זמינים, שאינה תלויה בחומר גלם מרכזי אחד כששוב הכוונה היא לנפט ולתוצריו.
יתרון מרכזי נוסף של אנרגיית ביומסה בא לידי ביטוי בכך שמדובר על דרך מיוחדת להפקת אנרגיה המאפשרת לעשות שימוש במצבורי פסולת. באופן כזה ניתן מצד אחד לפתור את בעיית הפסולת והאשפה, להקטין את מצבורי האשפה ובמקביל לייצר אנרגיה זמינה.
דרכים להפקת אנרגיית ביומסה
- הדרך הפשוטה ביותר להפיק אנרגיה מביומסה היא פשוט על ידי שריפה שלה וכפי שציינו, מדובר על אחת הדרכים העתיקות ביותר להפקת אנרגיה. החיסרון המרכזי של שיטה זו נעוץ בעובדה שבמהלך הפקת האנרגיה נפלטים לאטמוספירה גזי חממה בדגש על פחמן דו חמצני.
- השיטה המתקדמת יותר להפקה של אנרגיית ביומסה נקראת גזיפיקציה, כלומר הפעלה של לחץ מכני עצום על חומרים מוצקים בתנאים של חוסר חמצן וטמפרטורה גבוהה במטרה לייצר גז היכול לשמש כחומר גלם ליצירת דלקים. מאחר ושיטה זו כרוכה בהשקעה כספית אדירה ובהקמה של מתקנים עוצמתיים וגדולים במיוחד, הרי ששיטה זו לא נפוצה כיום.
- שיטה נוספת להפקת אנרגיית ביו מסה נקראת שיטת העיכול האנאירובי. שיטה זו מבוססת על שימוש בחיידקים לצורך פירוק של פסולת, שפכים וחומרים אורגניים שונים במטרה להפיכתם לגז ביולוגי עשיר במתאן. הגז הביולוגי מיוצר במהלך העיכול של החומרים השונים בתנאים של חוסר חמצן ונאסף לצורך הנעה של טורבינות ליצירת חשמל. נכון להיום ישנם מספר מתקנים המייצרים אנרגיית ביומסה בשיטה זו בישראל כמו למשל המתקן הממוקם במכון טיהור השפכים בנחל שורק.
- דרך נוספת לייצור של חשמל מפסולת היא איסוף של גז המתאן, המצטבר בשכבות הפסולת שניתן למצוא במטמונות. מאחר והמתאן הוא אחד מהגזים התורמים לאפקט החממה, הרי שאיסוף המתאן והשימוש בו לצרכי הפקת אנרגיה, הינו בעל השפעה חיובית על הסביבה.