גז ראדון נוצר באופן טבעי. אין לו טעם, ריח או צבע כלשהו. זהו חומר רדיואקטיבי המתהווה מיסוד הרדיום המצוי על פני האדמה ובסלעים. הוא עובר מהקרקע לאוויר ומתפרק תוך כדי פליטת קרינה קשה (חלקיקי אלפא). שאיפת האוויר במקום בו מצוי הגז, עלולה לגרום למחלת סרטן הריאות.
בשטח פתוח הסכנה אינה גדולה מאחר וכמויות הראדון המצויות שם קטנות. במכרות ובמערות, לעומת זאת, קיים סיכוי להמצאות רמה גבוהה של הגז. גם בבנייני מגורים עלול להימצא גז הראדון, אולם בריכוזים נמוכים.
עובדה זו אינה מפחיתה את הסיכון הבריאותי הקיים לאוכלוסיית הדיירים בבניין. עקב הפקתו מהאדמה, עלולים להימצא ריכוזים של הגז גם במקורות המים המיועדים לשתייה.
הימצאותו בבתי מגורים
כמות הראדון העלול להימצא בתוך בית תלויה בריכוז האורניום בקרקע שמתחת למבנה. הוא חודר לבתים דרך הפתחים השונים, הסדקים בבטון ואפילו באמצעות המרזבים. האזורים הקרובים יותר לאדמה יהיו בעלי ריכוז גבוה יותר של הגז.
קיימות בדיקות לקביעת ריכוז הגז באוויר. המדידות הארוכות מספקות מדד מהימן יותר מאלה הקצרות. בעת האחרונה, בעקבות מחקרים שהוכיחו קשר ברור בין היחשפות לראדון, ובין התפתחות סרטן הריאות, גדלה המודעות לעריכת הבדיקות בבתי מגורים.
מכשיר המדידה
בדיקת ראדון נעשית באמצעות גלאים מיוחדים המודדים את רמת ריכוזו במבנה. המדידות נערכות על ידי גורמים מוסמכים מטעם המשרד להגנת הסביבה ואמורות לתת אומדן די מדויק בנוגע להמצאות הגז במקום.
גלאי אלקטרט המשמש למדידת ריכוז הראדון הממוצע במבנה הוא אחד מהאמצעים בהם משתמשים בבדיקות. מכשיר נוסף הוא גלאי מארז פחם פעיל. גלאי אחר המכונה גלאי רציף, נועד לבדיקת דרכי החדירה של הגז לבית. הוא מועיל גם לזיהוי ריכוז הגז במשך חלקי היממה השונים וכן בתקופות השנה. אל הרשימה מצטרף גלאי נוסף הקרוי גלאי אלפא טראק.
סוגי הבדיקות
קיימים שני סוגים של בדיקות כאשר החלוקה ביניהן נעשית על פי משך הזמן של המדידה. הראשונה, הבדיקה קצרת הטווח נמשכת כשלושה עד שבעה ימים. מטרתה לגלות בפרק זמן זה את רמת הריכוז של הראדון במבנה ואת מקורו. אם הוא נובע מהאדמה שעליה הוקם הבית או שהוא מצוי בחומרי הבנייה.
הבדיקה השנייה, ארוכת הטווח, נמשכת זמן רב יותר. משלושה חודשים ועד חצי שנה. מטרתה היא מדידת ריכוז הגז לאורך זמן ארוך. במהלכה אפשר לקבל מידע גם בנוגע לכמות הראדון הנשארת בבית גם לאחר אוורורו.
כמו כן, תיבדק רמת החשיפה של דיירי הבניין לגז. בדיקה זו היא מעמיקה יותר ובדרך כלל היא תומלץ לביצוע במקרים שהבדיקה קצרת הטווח גילתה ריכוז של ראדון במקום בכמות גבולית.
בבדיקה קצרת טווח מדידת כמות הגז מתבצעת כאשר הדלתות והחלונות סגורים במשך כל מהלך הבדיקה ואילו בארוכת הטווח פותחים וסוגרים אותם לסירוגין. בשתי הבדיקות הגלאי המשמש את הבודקים מונח על הקרקע בגובה של מטר עד מטר וחצי בקצרה ועד שני מטר בארוכה. הוא מוצב במרחק מהפתחים השונים בבית וכן מאמצעי מיזוג האוויר. מרגע הפעלת המכשיר מתחילה המדידה והיא מסתיימת בעת הפסקת פעולתו.
דרכי המניעה
יש מספר שיטות אשר באמצעותן ניתן להפחית במידה ניכרת את כמות הראדון בבית. הראשונה היא אוורור משופר ולעיתים קרובות יותר. ניתן גם להתקין מערכות אוורור מלאכותיות המסייעות להפחתת כמות הגז בתוך החדר.
השנייה נוגעת לאיטום דרכי החדירה שלו מהקרקע לתוך המבנה. לצורך כך יש לסתום את הסדקים והפתחים השונים ברצפה וכן את אלה המצויים בקירות הבית. יש לבצע זאת בדרך שתאפשר איטום מרבי.
ראו גם:
