כשזה נוגע למי השתייה או המקלחת שלנו, ברור לנו שבמצב הדברים הנוכחי – אחרי הרבה מאד שנות בצורת וגם הידרדרות בטיב מי התהום והשתייה – אין לנו מים לבזבז. מן העבר השני של המשוואה, אנחנו מוקפים במים מכל עבר, כאשר האוקיינוסים מהווים כ-70% משטחו של כדור הארץ.
הבעיה היא שלא ניתן לנצל את המים האלה למגזר הביתי ולשימושים רבים אחרים עקב עובדה מרכזית אחת: הם מלוחים, כמובן.
הפתרון המתבקש במצבים מהסוג הזה הפך בשנים האחרונות להיות רלוונטי הרבה יותר בישראל, והוא התפלת מים. כפי שתראו מיד, מדובר באחת הבשורות המשמעותיות עבור איכות הסביבה בשנים האחרונות.
מהי בכלל התפלת מים?
ברמה הכללית, התפלת מים הוא התהליך בו מפרידים בין המים עצמם לבין החומרים המומסים בהם (בעיקר מלחים), על מנת להפוך אותם לראויים לשתייה או לחקלאות – המונח "תפל" מתייחס כאן להוצאת הטעם המלוח של המים מהם, מה שהופך אותם למעשה למתאימים לשימוש על ידי האדם.
קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על האופן בו מבצעים את ההתפלה, אך נדגיש שישנן מספר שיטות מרכזיות. הראשונה היא אידוי המים, כאשר מה שמאודה ולאחר מכן בהמשך התהליך חוזר לצורה של נוזל לא יכלול בתוכו את המלחים. במסגרת השיטה מעבים את אדי המים ואוספים את הטיפות של המים, ללא המלח כאמור.
טכנולוגיה אחרת הנחשבת למתקדמת יותר היא שיטת הממברנות, ביניהן תופסת מקום של כבוד שיטת האוסמוזה ההפוכה. התהליך מבוסס על דחיסה של המים המלוחים באמצעות ממברנות, אשר מאפשרות למים לעבור דרכן אבל לא למלחים. ישנן שיטות נקודתיות המתאימות לכל סוג של מים – מים שפירים, מים מליחים או מי ים – כאשר היקף ההתפלה הדרוש וגם השימוש המיועד של המים עשויים להגדיר מה בדיוק יתבצע ובאיזה אופן.
למה לבצע התפלת מים?
התפלה מקבלת מספר תפקידים חשובים מבחינה אקולוגית. היא יכולה כאמור לכסות על המחסור שיש לנו במים שפירים, שניתן להשתמש בהם בשתייה או בחקלאות. כאשר מאגרי המים מידלדלים להם בעקבות מיעוט גשמים, זיהומים וסיבות אחרות, יש לפנות למאגר שהוא באמת אינסופי: האוקיינוסים. התוצאה היא שהתבססות על מים מותפלים – ורואים תשתיות עירוניות או לאומיות שמשתמשות במים מותפלים באופן חלקי או מלא – תאפשר לשמור על המשאב החשוב הזה.
כאשר בוחנים את המים שהאדם עושה בהם שימוש, אי אפשר להתעלם משאלת האיכות שלהם. החדשות מהבחינה הזו הן מעודדות בהחלט, כאשר המים המופקים בסוף תהליך ההתפלה ידועים באיכות הגבוהה שלהם, איכות שעולה על זו הנדרשת בהתאם לתקנות משרד הבריאות (וכמובן תהיה גבוהה מאיכות המים העוברים בברזים הביתיים בדרך קבע). המים המותפלים מאופיינים בהפחתה באבנית שלהם עקב ההקטנה של הקשיות שלהם.
מבחינה כלכלית, התפלת מים מראה תמונה מורכבת. מצד אחד, אין צל של ספק שעלות ההקמה של מתקני ההתפלה וגם התהליך עצמו היא גבוהה מאד. מן העבר השני של המשוואה, בשנים האחרונות הטכנולוגיה מתפתחת ומוזילה את עלויות ההתפלה וכך גם נוצר חיסכון במים לטווח הארוך. כמו כן עלויות אלה זניחות במידה מסוימת ביחס לנזק האקולוגי וגם הכלכלי הנגרם כאשר משאבי הטבע החיוניים אוזלים להם (ייבוש שטחי חקלאות למשל).
חשוב לזכור שגם להתפלת מי ים יש מספר חסרונות אקולוגיים. ההתפלה יוצרת ריכוזים מאסיביים של מלחים שעלולים לפגוע בסביבה (כשהם מושלכים לים לדוגמא), מביאה לבזבוז משמעותי של אנרגיה לצורך השלמת ההתפלה וגם פוגעת במשטחי החוף – את המתקנים בונים מן הסתם קרוב ככל האפשר לחופי הים, ובכך מצמצמים את שטחם של אחד המשאבים הטבעיים החשובים ביותר שנשארו לנו.
