אחד הגורמים החמורים ביותר לבעיית זיהום האוויר נובע מהגזים הנפלטים מכלי רכב. שאר האלמנטים המזהמים את האוויר שאנו נושמים (מפעלי תעשיה, למשל) הם זניחים ביחס לכמות הזיהום הנפלט מהמכוניות הנעות בכבישים. זיהום האוויר הנפלט מכלי הרכב מהווה כשישים אחוז מכלל המזהמים האחרים.
השפעתו חמורה יותר מאחר ועיקר האוויר המזוהם מרוכז בתוך מרכזי הערים וריכוז האוכלוסין הגדול במקומות אלה נחשף לאוויר המורעל בתדירות גבוהה. בנוסף, המכוניות פולטות את הגזים שלהן בגובה פני הקרקע (בניגוד למפעלים הממוקמים מחוץ לאזורי מגורים ופולטים את הרעלים שלהם מתוך ארובות גבוהות) כך שהשפעתם מידית.
מערך ניטור אוויר ארצי
עקב הבעיה החמורה הזאת הוקם בשנת 1997 מערך ניטור אוויר ארצי (מנ"א) של המשרד להגנת הסביבה. מטרותיו הן: איתור מקורות הזיהום העיקריים ודיווח עליהם, בדיקת איכות האוויר, הערכת ההשפעות של זיהום האוויר על האוכלוסייה וקביעת מדיניות יעילה להקטנת הפגיעה בתושבים.
עשרים ושש תחנות ניטור אוויר קבועות מפוזרות ברחבי הארץ מהצפון עד הדרום ושתי תחנות ניידות. עיקר עבודתן בניטור זיהום אוויר הנפלט באמצעי התחבורה השונים. במסגרת חוק אוויר נקי, שחוקק בשנת 2008 אמורות להצטרף למערך תחנות ניטור אוויר נוספות השייכות לאיגודי הערים, הרשויות המקומיות, חברת החשמל ומפעלי תעשיה. על פי הערכות מספרן של כלל התחנות ברחבי הארץ יעמוד על 140.
המערכות הקיימות מעבירות בזמן אמת נתונים על איכות האוויר שבמסגרת גבולות הגזרה שלהן אל מרכזי הבקרה. התהליך מבוצע באופן אוטומטי ומאפשר למשרד להגנת הסביבה לערוך דו"חות שוטפים המתפרסמים בזמנים קבועים.
איך זה עובד?
גודלו של המבנה בתוכו מותקנת תחנת ניטור האוויר הוא שני מטרים וחצי על שלושה מטרים. הוא כולל בתוכו מכשיר מדידה הבודק את ריכוז המזהמים באוויר ומעבירים את הנתונים למרכז הבקרה.
המבנה ממוקם במקומות שנבחרו על ידי יועצים מקצועיים בנושא איכות הסביבה בכלל ובתחום זיהום האוויר בפרט. השיקולים לבחירת המקום כוללים את צפיפות האוכלוסין, מקורות זיהום, פיזור האוויר מסביב לתחנת הניטור ועוד.
האוויר נשאב לתוך התחנה באמצעות סעפת יניקה הממוקמת על הגג. הוא מוזרם אל מכשירי המדידה דרך צינורות העשויים מטפלון. תפקידו של כל מכשיר הוא למדוד את ריכוז הזיהום בכל מזהם בודד ולאחר מסירת הנתונים מכלל המכשירים מתקבלת תמונה רחבה על איכות האוויר באזור. המכשירים עוברים בדיקות קפדניות ומקבלים את כל האישורים לכך שאינם מהווים נזק לסביבה.
הנתונים המתקבלים מכלל המכשירים בתחנה מרוכזים בתוך מחשב ראשי ומשם נשלחים למרכז הארצי של מערך ניטור האוויר השוכן ברמלה. על מנת לוודא את אמיתות המידע המגיע ממכשירי המדידה, משתמשים במערכת כיול המורכבת מבלוני גז המזרימים, באורח אוטומטי, גזים אל המכשירים וכך מכיילים אותם.
בנוסף, בסמוך לכל תחנת ניטור (למעט אלה העוסקות במדידת זיהום אוויר הנובע מכלי תחבורה) מוצב תורן מטאורולוגי המונע הפרעות מיסוך המתקבלות מגופים או עצמים בסביבה.
סוגי התחנות
קיימים שני סוגים של תחנות ניטור אוויר – כלליות ותחבורתיות. הראשונות ממוקמות בגובה גגות הבתים כשהן מוצבות בתוך אזור עירוני, או בשטח פתוח. הן בודקות את ריכוז הזיהום בסביבתן והשפעתו על האוכלוסייה המקומית.
הסוג השני, התחבורתיות, מוצבות בגובה פני הקרקע וממוקמות לאורך כבישים ראשיים וסואנים, בדרך כלל בתוך הערים. הן מספקות נתונים מדויקים הנוגעים למידת הזיהום הנפלט מכלי הרכב ולרמת החשיפה של האנשים אליו.
חומרת הבעיה
מאז הוקם מערך ניטור האוויר הארצי התבררה חומרת הבעיה במלוא עוצמתה. הנתונים שהתקבלו גילו כי מדובר בבעיה רחבת ממדים המחייבת התייחסות דחופה ברמה הארצית.
ראו גם:
