עולם המיחזור מתפרש על פני תחומים שונים. כמעט כל מוצר צריכה הוא בר מיחזור. החומרים המשמשים בתעשייה מגיעים אל הצרכנים ומהם אל מפעלים ייעודיים שבהם מייצרים חומרי גלם ממוחזרים הנמכרים ליצרנים ומשמשים לייצור מוצרי צריכה חדשים.
מאחר וכל מוצר מגיע עם אריזה שגם אותה יש למחזר, חוקק בשנת 2010 חוק מיחזור אריזות. בשנת 2011 קודם החוק והגופים האחראים על כך החלו במימושו. ברמת העיקרון, החוק מטיל את האחריות למיחזור האריזות המשמשות לעיטוף ואחסנת המוצרים, על היצרנים והיבואנים.
החוק, שענפי התעשייה השונים התנגדו לו מטעמים מובנים, קובע שהגורמים האחראים על הייצור והיבוא של מוצרי הצריכה, יהיו חייבים גם לדאוג לאיסוף האריזות ושינוען למפעלי המיחזור. טענת המתנגדים הייתה שהדבר מחייב השקעה גדולה שבסופו של דבר תצא מכיסו של הצרכן. לדבריהם, העלויות הכרוכות בכך תהיינה כלולות במחירים הנגבים עבור המוצרים.
כמויות אדירות של פסולת אריזות
היוזמה לחקיקת חוק האריזות נבעה מהמצב החמור שנוצר עקב הכמויות האדירות של אריזות מסוגים שונים שהושלכו כפסולת. על פי הנתונים המצויים בידי אירגוני איכות הסביבה, בישראל מושלכות לפח האשפה אריזות במשקל העולה על מיליון טון. כמות זו מהווה כחמישית מסך הפסולת הכללית המיוצרת בארץ.
פסולת האריזות, ביחד עם שאר הפסולת הכללית מגיעות בסופו של דבר לאתרי האשפה ושם מוטמנת באדמה. ההטמנה טומנת בחובה בעיות רבות. זיהום הקרקע ומי התהום, נפח הפסולת העצום גובה את מחירו בדמות שטחי קרקע גדולים שאינם מנוצלים למטרות יעילות יותר ועוד.
המיחזור הוא הפתרון היעיל ביותר לבעיה זו. חוץ מהעובדה שהוא מונע את הנזקים לקרקע ולאוויר, יש בו אופציות רבות לכדאיות כלכלית. חומרי הגלם המיוצרים בתהליך המיחזור, חוזרים אל התעשייה ומשמשים לייצור מוצרים חדשים. עובדה המהווה חיסכון גדול בשימוש במשאבים הטבעיים של כדור הארץ, ההולכים ומתמעטים.
האריזות החייבות במיחזור
כמו בדברים אחרים, גם בנושא מיחזור האריזות מדינת ישראל משתדלת להתאים עצמה לתקנות האירופאיות. על כן, האריזות החייבות במיחזור כוללות את אלה העשויות מהחומרים הבאים: נייר, קרטון, פלסטיק, זכוכית, מתכות מסוגים שונים ועץ.
הרשויות המקומיות, במסגרת אחריותן, חייבות לדאוג להסדרים שיעודדו את התושבים להפריד את הפסולת הרטובה והפסולת היבשה ולהשליכן לפח האשפה המתאים. כמו כן, עליהן להחדיר את המודעות למיחזור האריזות למוחם של התושבים. זאת על ידי מסעות הסברה בדבר חשיבות המיחזור.
בכל בית בישראל מצויות אריזות שונות של מוצרים העשויות, בשימוש נכון, להפוך למוצר שימושי בעצמן. כך למשל צנצנות זכוכית או מכלי פלסטיק שיכולים לשמש ככלי קיבול לאחסנת דברים מסוימים. בעזרת דמיון והשראה ניתן אף להפוך צנצנת פשוטה לאגרטל פרחים יפהפה.
שקיות פלסטיק וקרטון
במסגרת מסעי ההסברה בדבר חשיבות מיחזור האריזות, מושם דגש על מיחזור שקיות פלסטיק. הללו, כמו אריזות הנייר והקרטון, מהוות את המרכיב העיקרי בפסולת האריזות. שקיות "הגופיה", לדוגמה, אלה המחולקות בסופר ומשמשות לאריזת המוצרים שנקנו, מוצאות את דרכן לפסולת הכללית במקרה הטוב. לרוב, ניתן לראותן מתעופפות ברוח לאחר שהשימוש בהן הסתיים.
פלסטיק הוא חומר שאינו מתכלה ואינו ידידותי לסביבה כלל. פסולת העשויה מחומר זה ולא מגיעה למיחזור גורמת נזק עצום לסביבה. השקיות בהן מדובר, על אף משקלן הזניח, מהוות נפח גדול מכלל הפסולת מאחר ונעשה בהן שימוש בכמויות עצומות.
גם הקרטונים המשמשים לאריזה הופכים לפסולת בעלת נפח גדול. חשיבות מיחזורם אינה נופלת מזו של אריזות הפלסטיק, למרות שהנזק הנגרם לסביבה בגינם, הוא פחות חמור. גם קרטונים עדיף להשליך למכלים הייעודיים על מנת שיגיעו למפעלי המיחזור ולא יתערבבו בפסולת הכללית.
