אין ספק שבשנים האחרונות המודעות לאיכות הסביבה נמצאת בישראל בשיאה. שלטי חוצות קוראים לציבור הרחב למחזר, רכבים היברידים נוסעים בכבישים ויותר ויותר אנשים מן השורה יודעים כבר מה זה מים אפורים, חשמל סולארי ואפקט החממה.
אמנם עוד יש לנו דרך ארוכה לעבור עד שבכל בית יהיו שבעה פחים לסוגים שונים של פסולת כמו במספר מדינות באירופה, אבל בהחלט ניתן לומר שעברנו כברת דרך ארוכה.
מיחזור בגדים, הלהיט החדש
פחי המיחזור הכחולים שפשוט קוראים לציבור הרחב להשליך אליהם את עיתוני השבוע כבר הפכו לנוף מוכר במחוזותינו והדבר נכון גם לגבי המתקנים למיחזור בקבוקי ומכלי הפלסטיק.
אנשים רבים אוספים גם את בקבוקי המשקאות החריפים וטורחים להחזירם לסניפים של רשתות השיווק כדי לקבל את הפיקדון בחזרה. עם זאת, רבים לא מודעים לכך שהלהיט החדש בתחום המיחזור הוא מיחזור בגדים. אם עוד לא שמעתם על מיחזור בגדים ובלבכם תשוקה אמיתית למיחזור באופן כללי, הגעתם למקום הנכון.
על ההבדל בין מיחזור לבין שימוש חוזר
רבים בקרב הציבור הרחב נוטים לבלבל בין שני מושגים שמעט מזכירים זה את זה. האחד הוא "מיחזור" והשני הוא "שימוש מחדש". בגדים יכולים להוות דוגמה מצוינת שבעזרתה ניתן להמחיש בדיוק את ההבדל בין שני המושגים.
ובכן, המשמעות של המושג "מיחזור" היא למעשה פירוק של חומר או של מוצר כלשהו והפיכת אבני הבניין או אבני היסוד שלו לחומרי גלם חדשים. המשמעות של "שימוש מחדש" היא מציאת שימוש אחר לאותו מוצר או חומר מבלי לפרק אותו לחומרי היסוד שלו אלא על ידי מציאה של שימוש חדש לאותו המוצר, שיפוץ או תיקון שלו.
כך למשל כשממחזרים סוודר, פורמים את סיבי הצמר שמרכיבים את הסוודר, מרסקים אותם ומאוחר יותר עושים בהם שימוש בתעשיית הטקסטיל. לעומת זאת, כשמעוניינים לעשות שימוש מחדש בסוודר ישן, ניתן לתפור לו טלאים באזורים הקרועים או פשוט לתת אותו במתנה לאדם אחר.
באותו האופן כאשר לוקחים חולצה ישנה והופכים אותה לסמרטוט או לסחבה, מדובר למעשה על תהליך של שימוש מחדש. באנגלית קל להבדיל בין שני המושגים: Recycle (מיחזור) לעומת reuse (שימוש מחדש). שני מושגים ושני תהליכים שונים ששניהם מיועדים למלא את אותה המטרה – להפחית את ייצור הפסולת ולהפחית את צריכת המשאבים הטבעיים.
מדוע חשוב כל כך למחזר בגדים?
- רבים לא מודעים לכך, אבל כדי לייצר קילוגרם אחד של כותנה ישנו צורך להשקיע קרוב לעשרת אלפים ליטרים של מים. כעת נסו לחשוב כמה מים ניתן לחסוך לו במקום לזרוק את החולצות הקרועות או הלא אופנתיות ששוכבות בארון, פשוט תשלחו אותן למיחזור (או לשימוש מחדש).
- ההערכה העדכנית ביותר נכון לכתיבת שורות אלה היא ששישה אחוז מסך הפסולת הביתית של משפחה ממוצעת בישראל מורכבת מבגדים שנזרקים לאשפה. מדובר בנתון מדהים ולא פחות מכך – מדאיג. את כל האשפה הזו ניתן לחסוך – מקומם של הבגדים הישנים אינו במטמונות האשפה, מקומם במפעלי המיחזור.
- בסופו של דבר מדובר על עניין של מודעות. היחס שלנו למוצרים באופן כללי צריך להיות מקיף, הוליסטי ושלם. אין סיבה שנעשה איפה ואיפה ולפיכך בדיוק כמו שאנחנו ממחזרים את בקבוקי הפלסטיק ואת העיתונים היומיים, כך עלינו למחזר גם את הבגדים הישנים ויפה שעה אחת קודם.
היכן ניתן למחזר בגדים?
ברוב הערים בישראל ישנם מתקני מיחזור אליהם ניתן להשליך את הבגדים הלא רצויים. כמו כן, ישנן מספר חברות מיחזור שמתמחות במיחזור של בגדים.
אחרי שהבגדים מגיעים למפעלי המיחזור הם עוברים מיון קפדני: הבגדים שראויים לשימוש מועברים לעמותות הרלוונטיות, הבגדים שמכילים אקרילן או סיבי צמר למשל מרוסקים וממוחזרים ובגדים שלא ניתנים ללבישה ושאינם ניתנים למיחזור הופכים למטליות ניקוי ונשלחים לשימוש מחדש בתעשיות השונות.
עוד בנושא:
