בשנים האחרונות, המודעות האקולוגית בעולם כולו עלתה בעשרות מונים. כיום, דבר ידוע הוא שעל מנת למנוע זיהום סביבתי או בזבוז של משאבים חיוניים עבור האדם, נדרש האדם לנקוט בלא מעט פעולות.
שתיים מהפעולות העיקריות, בהקשר הזה, הן מיחזור מצד אחד, ושימוש מחדש (או שימוש חוזר) מהצד האחר. בעוד אנשים רבים מבלבלים בין המונחים האלה, בפועל המדובר הוא בשני הליכים שונים לחלוטין. המאמר הבא מתייחס להבדלים העיקריים ביניהם.
מיחזור
ההגדרה העיקרית של מיחזור היא פירוקם של מוצרים וחומרים שונים לכדי חומרי הגלם שלהם, כאשר כמעט תמיד המטרה היא לבצע ייצור מחודש של מוצרים אחרים באמצעות חומרי הגלם. המדובר הוא בהליך טכני, הכולל בתוכו פעולות דוגמת פירוק, עיבוד, גריסה או השטחה ואשר נעשה כיום על ידי מפעלים אשר זהו תחום העיסוק שלהם.
ניתן למצוא כיום מגוון רחב של חומרים שניתן למחזר, כאשר ההליך שונה בכל מקרה ומקרה. בשנים האחרונות, בכל עיר ורשות מקומית בישראל ישנם מיכלים להשלכת פסולת מסוגים שונים, לרבות נייר, פלסטיק, זכוכית, מוצרי אלקטרוניקה, מתכת וכיוצא בזה. הנחת היסוד היא שככל שהאדם הממוצע יהיה אקטיבי ויקפיד להשליך את המוצרים רק למיכלי ופחי המיחזור המתאימים להם (ולא לפחי האשפה), כך היקפי המיחזור יגדלו – והסביבה כולה תצא נשכרת.
המיחזור, כאמור, מאפשר למנוע בזבוז ניכר של אותם משאבים חיוניים, מה שחיוני במיוחד כאשר אלה מאיימים להיעלם מהעולם בעשורים הבאים: מיחזור הנייר, אשר מונע את הצורך לכרות עצים ביערות הגשם השונים, מהווים דוגמא מובהקת לכך. בהמשך לכך, ברור שהמיחזור מסייע להקטין את כמויות הפסולת בעולם ובכך להגשים צורך אקולוגי אחר.
שימוש מחדש
שימוש מחדש (Reuse) הוא הליך אשר המטרה שלו דומה לזו של המיחזור, אם כי הדרך בה ניתן להגשים אותה שונה לחלוטין. הליך שכזה אינו מבוסס על פירוקם ועיבודם של המוצרים השונים לרמת חומר הגלם שלהם, אלא שימוש חוזר באותו מוצר מוגמר.
אפשר למצוא מגוון רחב של דוגמאות להבהרת הננקודה הזו, ובכלל זה שימוש בסוללות נטענות, שטיפה ומילוי חוזרים של בקבוקי שתייה מזכוכית, שימוש בסלי קניות רב פעמיים במקום שקיות הניילון החד פעמיות ועוד. למעשה, אפילו כאשר המדובר הוא על הליך המכירה או הרכישה של מוצרים מיד שנייה, או על מסירת פריטים שאין בהם צורך למשפחות נזקקות, מדובר כאן על שימוש חוזר.
יחד עם הנאמר מעלה, חשוב להדגיש שבמצבים מסוימים כן יעבור המוצר פעולות אלה או אחרות, שיביאו לכך שניתן יהיה להשתמש בו באופן ראוי. פעולות של תיקון, שיפוץ או שיחזור הפריטים, הן בהחלט מתקבלות על הדעת לעיתים.
אפשר להמחיש זאת באמצעות הדוגמא של ריהוט תקול או שבור, אשר באמצעות תיקון פשוט יחסית, המתבצע בנגריה, אפשר להחזיר אותו לשימוש מלא. זו גם הסיבה בגינה ניתן למצוא כיום גורמים אשר לוקחים או רוכשים פריטים חסרי שימוש, עקב סיבה זו או אחרת, ומשקיעים מאמצים (ולרוב גם כספים) בהשבתם לתפקוד מלא.
נקודה משמעותית נוספת היא שבדומה למיחזור, גם השימוש החוזר נעשה גם ברמת המאקרו – כלומר, מאמצים הנעשים על ידי מדינת ישראל עצמה, וזאת במסגרת המשרד לאיכות הסביבה. המשרד לוקח על עצמו אכיפה של השימוש החוזר בפריטים דוגמת בקבוקי בירה, אריזות קרטון ופלסטיק, מוצרי נייר, משטחי עץ, מחסניות דיו ועוד.
