כיום כבר ברור ששמירה על איכות הסביבה היא דבר חשוב ומבורך. יחד עם זאת, שמירה על איכות הסביבה מצריכה משאבים שונים ועלותה גבוהה. כדי למנוע זיהום אוויר, למשל, על מפעל תעשייתי לשנות תהליכי ייצור, לרכוש חומרי דלק איכותיים יותר, להתקין מסננים ואמצעים נוספים. הדבר נכון כמובן גם כאשר מפעל מייצר פסולת או כאשר מעבירים אשפה למטמנות.
על מנת להפוך את שמירת הסביבה למשתלמת יותר נקבעו היטלים שונים שהם למעשה מס על פעולות מזהמות. בשורות הבאות ניתן דוגמא לכמה היטלים חשובים שנהוגים בישראל.
היטל הטמנה
רשויות מקומיות, מפעלים וגופים נוספים מעבירים באופן שוטף סוגים שונים של חומרי פסולת להטמנה במקומות המיועדים לכך. מכיוון שלהטמנה יש מחיר סביבתי כבד ומכיוון שמשאבי הקרקע מוגבלים, הוחלט לנקוט כמה צעדים חשובים בכדי להפחית את כמויות הפסולת שמועברות לאתרי ההטמנה.
הצעד המרכזי, שהתרחש בשנת 2000 היה חקיקת חוק שמירת הניקיון. החוק, שעבר מאז כמה שינויים ותיקונים, עוסק בין היתר בדרכים להקטנת הטמנת האשפה. על מנת לעודד מציאת דרכים יעילות יותר למחזור ולשימוש חוזר נקבעו היטלים כספיים. ההיטלים הללו מהווים מחיר כלכלי שאותו על מטמין האשפה לשלם לצורך כך.
היטלי ההטמנה נקבעו באופן מדורג, מרגע החקיקה, כך שתחול עליה בערך הכספי. כמו כן נקבעו סכומים שונים, בהתאם לסוגי הפסולת שאותם מטמינים. בין היתר יש הפרדה לסוגים כגון: פסולת מעורבת, פסולת יבשה, בוצה, פסולת בניין. סכומי ההיטל נכון למועד כתיבת שורות אלה מגיעים לכמה עשרות שקלים לטון פסולת בממוצע.
היטל למניעת זיהום אוויר
בשנת 2008 נחקק בישראל חוק אוויר נקי, התשס"ח. עיקרו של חוק זה בא לרכז את כל הנושא של זיהום האוויר בצורה מסודרת ואחידה. על פי החוק, המשרד להגנת הסביבה הפך לגוף המרכזי שאחראי על טיפול, מניעה ואכיפה בתחום זיהום האוויר. כחלק מהסמכויות שקיבל המשרד ניתן למצוא את הסמכות להטיל היטל על גופים המזהים את האוויר, על פי קריטריונים שונים.
ראוי לציין שהחוק עוסק בערכי זיהום בעלי משמעות, שמהווים סכנה לבריאות האדם וכן היבטים נוספים כגון היכולת להפחית את הזיהום הלכה למעשה. בתוך כך, גם הוסדרו שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות על מנת לסייע בהפחתת זיהום אוויר.
הצעדים האופרטיביים והחשובים שמיושמים הינם מתן היתרים לפליטת חומרים מזהמים למפעלים, יצרני אנרגיה וכיוצא באלה. את ההיתר יש לחדש בכל מספר שנים ובמקביל – חלה חובה לשלם את ההיטל כפי שנקבע עבור אותו גורם. צעדים אלה, במשולב, נועדו להביא לשיפור המצב ולהפחית את זיהום האוויר למינימום האפשרי.
היטל הזרמת שפכים לים
גופים שונים ומפעלים נוהגים לשפוך פסולת מסוגים שונים לים הפתוח, לרבות שפכים שונים. על מנת למנוע מצב זה ולמעשה, כדי להפחית אותו למינימום האפשרי חוקקו חוקים ותקנות מתאימים. במקביל לכך, נקבע שיש להטיל היטלים כספיים על גופים שמזרימים שפכים ופסולת לים. יש לציין שקיומו של ההיטל לא נועד לאפשר הזרמת שפכים באין מפריע.
על פי חוקים ותקנות ידועים כגון החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, 1988 וכן תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, 1990, ישנם מגבלות חמורות על הזרמת שפכים ממפעלי תעשיה, מפעלים ליצירת חשמל וגופים אחרים. נקבע, שהגופים שמבקשים לקבל היתר צריכים להגיש בקשה מסודרת, שאותה יש לחדש מעת לעת. ההיתר הינו לסוגים מסוימים של שפכים ולא לאחרים, כאשר על הגוף המזהם חלה חובה למשל היטל כפי שנקבע.
מי שלא עומד בתנאי ההיתר ומי שלא משלם את ההיטל כדין מסתכן בשלילת ההיתר ובקיום של סנקציות נוספות.
