בישראל, מושם בשנים האחרונות דגש רב על דרבון הציבור למחזר כמה שניתן. ואכן, סקירה של היקפי המיחזור בישראל מראה תמונה מעודדת: ישראל מדורגת במקום גבוה מאד ביחס למדינות העולם מהבחינה הזו, ובין השאר ממוחזרים בה כמחצית מהבקבוקים וכ-44% מפסולת הנייר (נכון לסוף שנת 2013).
ניתן לייחס אחוז ניכר מההצלחה לעובדה שפחי המיחזור התרבו בשיעור משמעותי בשנים האחרונות, כך שכיום ניתן למצוא אותם בכל חלקה טובה בישראל.
שדה המשחק שנכנסו אליו כרגע, ראוי להדגיש, רחב בכל קנה מידה. על מנת שהמיחזור ייעשה בצורה היעילה ביותר, נדרשים סוגים שונים של פחים, כל אחד מהם מיועד לחומרי גלם שונים. על אילו פחים מדובר? מה זורקים לכל אחד מהם? ומה מתבצע לאחר שהפחים מתמלאים? אנחנו נענה על שאלות מרכזיות אלה ואחרות.
לכל פח, יש מטרה משלו
האבחנה העיקרית בין פחי המיחזור נוגעת לסוג הפריטים או המוצרים שצריכים להיזרק אליהם. אחרת, ההליך כולו מאבד את היעילות שלו במידה משמעותית ביותר. על מנת להקל על האזרחים בהליך מיון הפסולת, הוחלט על חלוקת הפחים למספר סוגים עיקריים, כאשר כל פח מיועד לסוג אחר של פסולת.
האבחנה העיקרית בין פחי המיחזור נעשית על פי הגוון והצורה שלהם. מהבחינה הזו, חשוב להדגיש כי החלוקה המקובלת במרבית הרשויות המקומיות בישראל היא כדלהלן:
- פחים חומים – מיועדים לפסולת רטובה, לרבות שאריות מזון, פירות וירקות, בשר ועצמות, מוצרי חלב (ללא אריזה), לחם, מאפים, חטיפים, פסטות, שמנים, אוכל משומר, שקיות תה, זרי פרחים, שערות, ציפורניים, צואת בעלי חיים – והרשימה עוד ארוכה.
- פחים ירוקים – מיועדים לפסולת המוגדרת כ"יבשה", ובכלל זה מוצרים ממתכת, מעץ או מפלסטיק, קופסאות שימורים, תרופות, תבניות אלומיניום, קופסאות מוצרי חלב, צעצועים, קיסמי אוזניים, כלים חד פעמיים, כלי כתיבה, זכוכיות, שקיות ניילון, מוצרים להיגיינת הגוף, חיתולים חד פעמיים, פלסטרים, מגבונים, שטיחים ועוד.
- פחים כחולים – אליהם נדרש להשליך פסולת נייר מסוגים שונים, כמו גם קרטונים. עיתונים, חוברות ומגזינים, ניירות הדפסה, אריזות ועטיפות מנייר, קרטוני ביצים, פליירים, עלוני פרסום, גלגלי קרטון של ניירות טואלט או ספיגה ואריזות דגני בוקר הם חלק מהמוצרים העיקריים המיועדים לפחים אלה.
בנוסף אליהם, ניתן למצוא בישראל גם מרכזי מיחזור שכונתיים, המיועדים לסוג ספציפי של מוצר: בקבוקי שתיה מפלסטיק, פסולת אלקטרונית, סוללות, בקבוקי שמפו, חומרים לניקוי או מרככים וכיוצא בזה.
אפשרות חשובה אחרת היא להחזיר את הפריטים תמורת פיקדון, כמו במקרה של בקבוקי שתיה קטנים מפלסטיק, בקבוקי זכוכית ופחיות. החזרה זו תיעשה בנקודת המכירה של המוצרים (רשתות שיווק, חנויות ועוד).
הייעוד האמיתי של הפריטים
מיותר לציין כי בעת זריקת הפריטים לתוך פחי המיחזור הרלוונטיים עבורם, המלאכה האמיתית רק מתחילה. זאת מאחר ונדרש מטעם גורמים שונים, ובעיקר תאגידי המיחזור, להעביר את הפריטים הממוחזרים למקומות הרלוונטיים עבורם, על מנת שיעברו את התהליך באופן היעיל ביותר.
ניתן להבהיר את הנקודה הזו באמצעות מספר דוגמאות מרכזיות. פחי מיחזור לאשפה ממוקמים כמעט בכל חדר מדרגות, ובנקודות מרכזיות בערים השונות.
היעד הראשון של הפסולת, לאחר הערמתם על גבי משאית האיסוף, הוא אתרי המיחזור השונים, בהם הפריטים ממוינים ועוברים תהליכי ניקוי מורכבים. בקבוקי פלסטיק יילקחו, לאחר דחיסתם, למפעלי מיחזור המנוסים בהתמודדות עם סוג זה של פריטים, ויעברו תהליכי שטיפה, מיון, גריסה וייצור מחודש.
במקרה של סוללות, אם לוקחים דוגמא נוספת, הרי שהמטרה אינה בהכרח מיחזור – הרעילות של הסוללות מוציאה זאת מכלל האפשרות – אלא לקיחת הסוללות לאתרי ההטמנה, שם ייקברו מתחת לבטן האדמה.
