בישראל שטחים רבים וקרקעות רבות אשר ידועות או חשודות כמזוהמות. זיהום הקרקע בדרך כלל הינו תוצאה של פעילות תעשייתית, השלכת פסולת, שפכים, זיהום כתוצאה מדלקים שונים שחדרו לקרקע כתוצאה מתקלה או טיפול לא נכון.
קרקעות מזוהמות שאינן עוברות תהליך איכותי של שיקום ואיטום עלולות להפוך מבעיה נקודתית לבעיה רחבה יותר. זיהום עשוי לעבור מאזור לאזור ולהשפיע על קרקעות מרוחקות וכן על מי התהום. יש בכך כדי להוות סכנה בריאות לבני אדם, לבעלי חיים לצמחים ועל כן, חשוב לבצע פעולות שיקום ואיטום איכותיות.
לפני השיקום
לא ניתן לגשת לעבודות של שיקום ואיטום קרקע מזוהמת מבלי לבצע פעולה מקדימה שנועדה למפות באופן מקיף את מצב הקרקע הנוכחי. מיפוי מסוג זה נקרא סקר היסטורי או סקר קרקע. ביצוע סקרים ובדיקות מקדימות יכול להיות מוטל על גורמים פרטיים או ציבוריים. לעיתים, פעולה זו תבצוע על ידי מי שמבקש לפתח את הקרקע והדבר נדרש כחלק מתהליך קבלת אישורי הבניה או הפיתוח.
לעיתים ביצוע הבדיקה (ולאחר מכן השיקום של הקרקע) ייעשו על ידי בעלי עסקים או גורמים אחרים שלהם השפעה של איכות הקרקע למשל בשל הפעלת מפעל, בית זיקוק וכדומה. סקרי קרקע ובדיקות מקובל לבצע גם בשעה שצפוי שנוי בייעוד הקרקע – למשל אזור שהיו בו בעבר מוסכים משנה את ייעודו לכדי שכונה למגורים.
לאחר שמתבצע סקר קרקע מקיף, ולפני שמתחילות בשטח עבודות כלשהן לרבות חפירת יסודות, דיפון וכדומה, יש לערוך תוכנית ולהגיש המלצות לשיקום הקרקע בהתאם למצבה. יש לציין שחקר מצב הקרקע מתבצע לעיתים גם על פי דרישה של המשרד להגנת הסביבה כאשר לא קיימת תוכנית פיתוח אלא כתוצאה מחשש לזיהום הקרקע על ידי עסקים שונים, שנדרשים לאחר מכן לקחת חלק בהליך השיקום.
שיקום בהתאם לנדרש
תהליכי איטום ושיקום הקרקע נגזרים ממצבה של הקרקע. יש הבדל בין קרקע המזוהמת באופן חלקי לבין כזאת שרמת הזיהום בה גבוהה. לעיתים, שיקום ואיטום הקרקע ייעשו באתר המזוהם עצמו. לעיתים אחרות, יהיה צורך לבצע חלק מתהליכי השיקום גם במקום מרוחק (מצב עדיף פחות). ישנן כמה דרכים שבאמצעותן ניתן לטפל בקרקע מזוהמת, למשל:
- ניקוי באמצעות חומרים כימיים שונים, הפועלים באמצעות תהליכי חמצון או חיזור.
- ניקוי באמצעות תהליכי חימום ואידוי, כאשר בדרך זו ניתן לסלק חלק מן המזהמים.
- ניקוי באמצעות תהליכים ביולוגיים, תוך שימוש בחיידקים, למשל, שיכולים לפרק חומרים מזהמים מסוגים מסוימים.
- שיטות הניקוי יכולות להתנהל גם באופן משולב, על פי הצורך.
- לעיתים, בהתאם לרמת הזיהום לא יהיה מנוס מפינוי קרקע מזוהמת לאתרי פסולת, תוך נקיטת צעדים נוספים.
עצירת ההשפעה השלילית
לא תמיד ניתן להגיע למצב שבו הקרקע המטופלת נקייה באופן מלא. למרות שהשאיפה לכך קיימת, ישנן פתרונות גם למצבים שבהם השיקום הצליח באופן חלקי. כאשר נמצא שגם לאחר השיקום הקרקע מכילה רמות מסוימות של זיהום, יש אפשרות להעביר את הקרקע לאזור אחר, שבו רמת זיהום כזאת נחשבת למקובלת (למשל העברת קרקע מאזור המיועד למגורים לאזור המשמש לתעשייה).
תהליכי איטום ושיקום הקרקע נועדו לשרת כמה מטרות:
- עצירת הפגיעה בקרקע עצמה.
- הפסקת שחרורם של חומרים מזיקים ורעילים החודרים למי התהום או לאוויר.
- מניעת היווצרות נוספת של חומרים מזיקים, הנוצרים בשל תגובות כימיות או אחרות בין חומרים מזהמים שונים.
לסיכום, מטרת התהליך החשוב של שיקום ואיטום הקרקעות היא מניעת פגיעה נוספת בקרקע ומניעת הפגיעה הבריאותית האפשרית כתוצאה מחשיפה לגורמי זיהום, לטובת סביבה נקייה יותר, בטוחה יותר ובריאה יותר.
