כמויות עצומות של פסולת ביתית מושלכות מידי יום אל פחי האשפה ברחבי הארץ. משאיות מיוחדות מרוקנות את הפחים ומובילות את תכולתם אל אתרי האשפה. שם היא מוטמנת באדמה או מוערמת על גביה. הררי הזבל, טוענים באיכות הסביבה, גורמים נזקים עצומים לקרקע ולצומח וכן לסביבה כולה. הפתרון לבעיה – מיחזור.
בשנת 1993 חוקקה הכנסת את חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור. על פיו מוסמכות הרשויות המקומיות לקבוע הסדרים לאיסוף האשפה לצורך כך. החוק מאפשר לבצע ריכוז מסודר של סוגי הפסולת השונים והעברתם לחברות העוסקות בתחום.
האשפה העוברת את תהליך המיחזור הופכת לחומר גלם המשמש את התעשייה לייצור מוצרים שימושיים לאדם. כל פסולת ממוחזרת. לרבות פלסטיק, זכוכית, נייר, מתכות ועוד. על פי רוב, התושבים צריכים למיין את האשפה שהם משליכים מבתיהם על פי סוגיה השונים.
תהליך המיון
הפתרון לבעיית כמויות האשפה האדירות מחייב את האזרחים לבצע מיון לפני השלכתה לפחים. יש להפריד בין הסוגים השונים ולהשליך כל אחד למתקן המיועד לו. מתקנים לאיסוף פסולת למיחזור מכל הסוגים מפוזרים במקומות רבים ומקלים על התהליך. כך מגיע כל חומר למפעל המתאים.
בישראל מייצרים האזרחים כחמישה מיליון טונות של פסולת ביתית מכל הסוגים. נייר, פלסטיק, מתכות, גזם, שאריות מזון ועוד. ההערכות הן כי בכל שנה גדלה כמות האשפה המיוצרת בארץ בחמישה אחוז.
במקום שהיא תושלך לפח עדיף לעשות עמה שימוש יעיל הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית באמצעות שיטת המיחזור. אולם, ללא מודעות חברתית נכונה ושיתוף פעולה מצד האזרחים, השיטה לא תישא פרי.
שיטות למיון פסולת
על מנת לייעל את התהליך פותחו שיטות שונות למיון האשפה. אפשרות ראשונה: פסולת לא ממוינת מגיעה אל מפעל להשבת חומרים. שם היא עוברת תהליך מיון גס אשר במהלכו מפרידים בין החומרים האורגנים לשאר. הראשונים הופכים לקומפוסט והאחרים, לאחר שמוינו, נשלחים למפעל המיחזור המתאים.
אפשרות נוספת המיושמת במספר מקומות בארץ היא הקמת מרכזי מיחזור בשכונות השונות. התושבים מביאים את החומרים המיועדים לכך ומניחים אותם במכלים המתאימים לכל סוג.
האפשרות השלישית היא הפרדת האשפה לשני סוגים, רטובה ויבשה. כלומר, שאריות המזון המהווים את עיקר הפסולת הרטובה יופרדו משאר החומרים המוגדרים כפסולת יבשה. ההפרדה הגסה הזאת נעשית על ידי התושבים ועליהם להשליך כל סוג למיכל המתאים. המכלים נאספים על ידי משאיות ומובלים אל מפעל השבת החומרים ושם מתבצע תהליך הפרדה ומיון יסודי יותר.
טכנולוגית WTP
בעת האחרונה פותחה שיטה ייחודית ומתקדמת באמצעותה ניתן למחזר פסולת לא ממוינת ולהפוך אותה לחומרי גלם המיועדים לייצור מוצרים שימושיים בתעשייה. הטכנולוגיה החדשה נקראת WTP והיא מהווה פטנט מהפכני עולמי למיחזור.
רוב השיטות המוכרות כיום אינן מסוגלות להתמודד עם פסולת שלא הופרדה, כך שעל האזרח לבצע את המיון. לא כולם מעוניינים או מסוגלים לכך, לכן כמויות רבות של אשפה לא עוברות תהליך מיחזור כלל ומוטמנות באדמה.
הטכנולוגיה החדשה שפותחה מבטלת למעשה את הצורך במיון. הפסולת המעורבת מגיעה כפי שהיא למפעלי החברה ועוברת הפרדה, באופן אוטומטי, תוך כדי תהליך המיחזור המערכת המיוחדת מזהה את סוגי החומרים ומפרידה אותם ומכל אחד מיוצרים חומרי גלם הנמכרים לתעשייה.
מועצות ממחזרות
המודעות לחשיבות מיחזור האשפה תופסת תאוצה בשנים האחרונות. יש רשויות מקומיות אשר חרטו על דגלן את סמל המודעות לנושא. הן מקימות בתחומן מרכזים המיועדים לסייע לתושבים בהפרדת הפסולת שלהם.
כמו כן, מפוזרים מכלים מיוחדים המתאימים לסוגי הפסולת השונים. פעולות אלו המשולבות עם פרסום והחדרת המודעות לנושא לתושבים הביאו לכך שבתחום שיפוטן גדלים אחוזי שיתוף הפעולה יותר ויותר בכל שנה.
