בפעולות חשובות רבות שאנו מבצעים בחיי היום יום שלנו, המים משחקים תפקיד מרכזי. בין אם המדובר הוא בכביסה, בבישול או במקלחת, מעטים מאיתנו משקיעים מחשבה על מה שקורה למים לאחר תום השימוש בהם.
בכך, אנחנו מתעלמים מכך, שבהחלט ניתן, תאמינו או לא, לעשות שימוש חוזר במים אלה. אז הנה כל מה שחשוב לדעת על מים אפורים, והאפשרות להשתמש בהם בשנית.
קווים לדמותם של המים האפורים
לאחר השימושים האלה, יהיו המים, מטבע הדברים, רחוקים מכאלה שניתן לשתות: המראה שלהם דלוח, וקיימים בהם זיהומים מסוגים שונים.
כתוצאה מכך, חל איסור מוחלט על מגע של המים בגוף האדם, על כל שכן שתייה שלהם. עם זאת, להבדיל ממים שחורים, אין המדובר כאן בהפרשות אשר מקורן באדם, וגם לא במוצקים הנמצאים בתוך המים עצמם. מכאן, שבאמצעות הליך פשוט יחסית בהחלט ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, וזאת תוך מספר סינונים עיקריים:
- סינון גס – נעשה באמצעות מסננת או רשת ייעודית, ומטרתו ללכוד לכלוך מוצק הנמצא במים, בדרכם למיכל האגירה.
- סינון עדין – כאן, ייכנס לתמונה מסנן חול, אשר באמצעות אבני טוף לוכד את החלקיקים הזעירים ביותר, ומפרק מיקרו-אורגניזמים בעלי פוטנציאל זיהום.
- הפרדת שומן – ניקוי המים מהשומן, באמצעות מפריד שומנים, ועל פי העיקרון בו השמן צף על גבי המים. בסוף התהליך, רק מים אשר יהיו נקיים יוכלו לעבור.
- טיהור באמצעות קרינת UV, כלור נוזלי או טבליות כלור במטרה להשמיד את החיידקים הנמצאים במים.
הדחה, השקיה ומה שביניהם
בשנים האחרונות, הלך וגדל האחוז היחסי של השימוש שנעשה במים אפורים לצרכים שונים, וזאת, כמובן, במטרה לחסוך במים שפירים – משאב שאוזל בקצב מעורר דאגה.
המקום הראשון בו ניתן למצוא את המים האפורים, לאחר תהליך הסינון הבסיסי שהם עוברים, הוא במיכלי ההדחה באסלה. חשוב להדגיש, עם זאת, שעל מנת לבצע את השימוש הזה נדרש להשקיע אי אילו מאמצים וכספים בהרכבת מיכל לאיסוף הכולל משאבה, במערכת סינון בסיסית שתמנע הצפות ובמערכת שתעביר, באופן אוטומטי, תחליפים לאספקתם של המים ה"טהורים".
זו הסיבה בגינה השימוש במים אפורים לצרכי הדחת אסלה בטל בשישים אל מול השימוש השני שלה, הנפוץ פי כמה, והוא השקיית גינות.
השקיית גינה באמצעות מים אפורים נעשית על ידי מיכל ייעודי, המושם באדמה ואליו מפנים את המים. הכניסה לאותו מיכל צריכה לכלול בתוכה מסנן פשוט של מוצקים וסיבים, כאשר את המערכת משלימה משאבה, שתבצע את פעולת השאיבה החיונית.
יש להדגיש שנהוג לבחור במיכלי אגירה קטנים באופן יחסי, בהם תחלופת המים נעשית בקצב מהיר, וזאת על מנת למנוע זיהומים משניים של המים. בחלק מהמקרים ניתן לבצע את ההליך ללא שימוש במשאבה.
כאן, יש לסייג ולומר כי באמצעות מים אפורים לא ניתן להשקות את כל סוגי הגידולים. ההמלצה הברורה היא לא לעשות כן במקרה של ירקות, עצי פרי או צמחי תבלין, אשר עלולים להגיע למגע ישיר עם בני האדם. זאת עקב האפשרות, הסבירה בהחלט, שהמים האפורים ייכללו בתוכם אי אילו חיידקים. זו הסיבה שתקנות משרד הבריאות אינן מאפשרות אגירת מים אפורים במגזר הפרטי.
ומה בנוגע לישראל?
המודעות הסביבתית בישראל מרשימה בכל קנה מידה, ויעידו על כך, למשל, האחוזים הגבוהים של מיחזור הנעשים בה. גם בכל הנוגע לטיהור המים האפורים, רמת טיהור מי השפכים בישראל היא הגבוהה בעולם. תורמים לכך בעיקר המכונים, אשר מטהרים כ-65% ממי השפכים העירוניים.
