כשמדברים על מים, עולה לרוב דימוי של המראה הצלול והשקוף שלהם. אלא שבתחום של איכות הסביבה יש מים חשובים לא פחות, ואלו הם המים השחורים – הלא הם מי הקולחין.
עד לפני מספר שנים, דומה שהרעיון על שימוש חוזר במים מהסוג הזה היה חלום רטוב, שלא לומר סיוט. אלא שהתפתחות הטכנולוגיה מאפשרת כיום טיהור של המים הנראים המזוהמים ביותר שיש, וזאת למטרת שימוש חוזר בהם.
על מים שחורים
מים שחורים, ברמה הכללית, הם מי השפכים הסניטריים: מים מהשירותים, האסלות או המשתנות מצד אחד, אך גם מים מהכיורים או מהמקלחות מהצד האחר. כבר מסקירה בסיסית זו, ניתן ללמוד על הפסולת המרובה שסביר שתימצא במים מהסוג הזה, והפיכתם למזוהמים לכל דבר ועניין.
ואגב, ראוי להבין בין מים שחורים למים אפורים, שעה שהמים האפורים כוללים נוזלים מזוהמים אחרים, אך ללא הפרשות אדם. כמו כן, בעוד המים האפורים יהיו נוזליים, המים השחורים בהחלט עלולים לכלול בתוכם מוצקים מסוגים שונים.
מים שחורים, מעבר לצואה או לשתן שמתערבבת בהם, מהווים לא פעם גם כר פורה לחיידקים, ומכאן שחשיפה אליהם עלולה להביא למחלות מסוגים שונים. בנקודה הזו, עולות שתי שאלות מרכזיות: הראשונה היא כיצד ניתן לטהר את המים האלה, והשנייה – לשם מה? כעת נענה על שתי השאלות האלה.
כך מטהרים מים שחורים
טיהור מים שחורים אפשרי כיום במספר שיטות עיקריות. הראשונה מכניסה לתמונה מיכלים ייעודיים, הממוקמים מתחת לאדמה, ובהם מתבצע הטיהור הלכה למעשה. המערכת למעשה משלבת בתוכה מפרידים שונים של שומן ולכלוך, חוצצים ומסננים מסיבים שונים.
המים עוברים למחיצה, בה מחצב סלעי רבוי סיבים, ומחלחלים בין שכבותיו השונות. בתום התהליך, מקבלים מים צלולים וחסרי ריח, בהם ניתן להשתמש לצרכים שנים.
המערכת השנייה, שיש שמכנים מערכת "אגן ירוק", מבצעת את הטיהור מעל פני הקרקע. בריכה ייעודית מוקמת, ובה ניתן למצוא חול, צמחים, אבנים וכיוצא בזה. באמצעות הצמחים, מועשרים המים ברכיבים חיוניים, כאשר מיקרואורגניזמים ייעודיים אחראיים על טיהורם הביולוגי של המים.
אבחנה אחרת היא בין מתקנים ביתיים לטיהור מי שפכים, לבין אלה התעשייתיים, המאסיביים יותר. כמובן שעלות המערכות הביתיות תהיה נמוכה באופן משמעותי מאשר המערכות המקבילות במגזר התעשייתי, המבצעות טיהור בכמויות גדולות במיוחד של מים, ובקצב פעולה גבוה.
בהמשך לכך, עקב המורכבות היחסית של המערכות הביתיות, הרי שמספרן בטל בשישים אל מול מספרן של אלה התעשייתיות.
אז למה לטהר?
גם לאחר פעולת הטיהור של מים שחורים, לא מקבלים מים ברמה המאפשרת לשתות אותם, מן הסתם. ועדיין, המים יכולים לשמש למגוון רחב של שימושים, ובכך גם למנוע שימוש במשאבים חשובים אחרים של מים. בעיקרו של דבר, מדובר כאן על שימוש במים השחורים למטרות הדחת אסלות, כביסה או השקיית גינות.
בהקשר הזה, ראוי להדגיש שבסוף תהליך הטיהור, כשהוא נעשה בצורה יסודית, איכותם של המים תהיה גבוהה, אפילו יותר מאשר המים האפורים.
המצב בישראל ביחס למים שחורים
המציאות מראה שאחוז השימוש החוזר במים שחורים בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות בעולם, כך שניתן להסיק שהתחום בישראל עדיין בחיתוליו. עיקר המיחזור מים בישראל הוא של מים אפורים, אשר מיחזורם נחשב לפשוט מעט יותר מאשר זה של המים השחורים.
היבט אחר שמסביר את ההבדל הוא שמחיר מערכות מיחזור המים השחורים גבוה בעשרות אחוזים מאשר המים האפורים.
עם זאת, אפשר להבחין בשנים האחרונות במגמה חיובית גם ביחס למים השחורים, כשהציפיות הן שמערכות לטיהורם יהפכו ללגיטימיות יותר, במגזר הביתי והתעשייתי כאחד.
