דומה כי אין צורך להכביר מילים על התפקיד המרכזי שתופסים מים בחיים של כולנו: הם מהווים הבסיס לכל אחת מצורות החיים, ובלעדיהם לא ניתן להתקיים. מה שרבים לא נותנים עליו את הדעת הוא בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים של התרכובת הכימית החשובה הזו.
כפי שתראו מיד, מים ואיכות הסביבה הולכים יד ביד, עם לא מעט שיטות למיחזור המים ולטיהורם – וזאת במטרה להקטין את ההידלדלות המשמעותית של משאבי המים בעולם כולו.
למה צריך לשמור על המים שלנו?
העובדה הבסיסית היא שכ-75% משטחו של כדור הארץ מכוסה מים. עם זאת, ברור שמים אלה, בעלי רמת מליחות גבוהה במיוחד, אם חסרי שימוש ממשי עבור האדם.
מצד שני, מאגרי המים המתוקים, או לחילופין מי התהום התת קרקעיים, נמצאים בשימוש מאסיבי עבור האדם, בעיקר בכל הנוגע לשתייה ולביצוע פעולות שונות בבית. ואלה, למרבה הצער, מצטמצמים. הדוגמא העיקרית לכך, כמובן, היא הכינרת, אשר כל תושבי ישראל עוקבים בדאגה אחר המפלס שלה מדי שנה.
לא חסרות סיבות לירידה הזו בכמות מאגרי המים, שלא אופיינית רק לישראל. שנים של בצורת, וחורפים שכונים דוגמת זה הנוכחי, מביאים לכך שכמות המים בהם נעשה שימוש בפועל גדולה בהרבה מאלה שנאגרים להם. גם זיהומים שונים של מי תהום, בין השאר עקב פסולת תעשייתית ושפכי מפעלים כימיים, מביאים לפגיעה מהותית דומה.
מיחזור מים (או: כך המים האפורים נכנסים לתמונה)
בבסיס הקשר בין אקולוגיה למים, עומד ההליך של מיחזור המים, שהופך בשנים האחרונות למרכזי יותר ויותר בישראל. הנחת היסוד כאן היא שמים שנעשה בהם שימוש, ביתי או תעשייתי, לא ניתן, כמובן, לשתות – אף תהליך טיהור לא יאפשר זאת. עם זאת, בהחלט ניתן להשתמש שימוש חוזר במים לצרכים אחרים. וכאן בדיוק מתחילים לדבר על מים אפורים.
מים אפורים, ברמה הכללית, הם מים אשר נעשה בהם כבר שימוש קודם, בין אם במהלך רחצה ביתית, שטיפת כלים בכיור, כביסה וכיוצא בזה: ההערכות כיום הן שעד כ-80% משפכי המים הביתיים עונים על ההגדרה הזו.
מה שחשוב יותר הוא שמים שכאלה ניתן לאסוף, באמצעות מיכלים ייעודיים, ולאחר סינון וטיהור בסיסי שלהם להשתמש בהם בשנית. השימושים העיקריים, בהקשר הזה, הם השקייה או הדחת אסלות.
איסוף מי גשם
הפתרון הבא נועד להתמודד עם בעיה מרכזית נוספת, והיא שאחוזים רבים ממי הגשמים בישראל יורדים ישירות למי הביוב, ומשם למאגרי קולחים או לים עצמו – זהו בזבוז של מים חיוניים, שניתן לנצל באינספור דרכים.
פתרונות שונים לאיסוף מי גשמים, בין אם באמצעות מערכות מתקדמות ובין אם באמצעים "מאולתרים" דוגמת חביות, יכולה למנוע מאותם מים לרדת לטמיון. עקב זיהום האוויר הגבוה כיום לא ניתן לשתות את המים האלה, אך בהחלט להשתמש בהם להשקיה או להדחת אסלות.
התפלת מים
הזכרנו קודם את המאגרים האינסופיים של מים מלוחים בעולם שלנו. הליך אשר צובר תאוצה הולכת וגוברת בשנים האחרונות נועד להגדיל את השימושיות שלהם עבור האדם, וזאת באמצעות הפיכתם ל"מתוקים", ובעיקר – לראויים לשתייה על ידי האדם או להשקייה. בפועל, הדבר נעשה באמצעות הפרדה המים מאותם מינרלים ומלחים המומסים, בין השאר באמצעות שיטות דוגמת אידוי, זיקוק, הקפאה, החלפת יונים וכיוצא בזה.
בישראל, קיימים כיום מספר מתקני התפלה, המספקים יחדיו כמעט מחצית מכמות מי השתיה שנצרכו בישראל. זאת למרות שהתהליך אינו חף מבעיות אקולוגיות, דוגמא שימוש באנרגיה רבה, או פגיעה בשטחי חוף, פועל יוצא של העובדה שמתקני ההתפלה מוקמים קרוב ככל האפשר לחופי הים.
