בשנים האחרונות חלה עלייה מסוימת ברמת המודעות הציבורית לנזקי הקרינה האלקטרומגנטית, אך לרוע המזל בדרך כלל הדאגה הציבורית מתעוררת רק לאחר שהתגלה כי בגן ילדים או במוסד חינוכי זה או אחר התגלו רמות קרינה מסוכנות שחורגות בהרבה מההמלצות ומההנחיות של המשרד להגנת הסביבה.
בדרך כלל, המקור של הקרינה הוא כבל מתח גבוה או לוח חשמל גדול במיוחד ולעתים נדירות אנשים מהציבור הרחב טורחים לברר האם בביתם קיימים מוצרי חשמל שהחשיפה לרמות הקרינה שלהם יכולה להיות מסוכנת לא פחות.
חשיפה ממושכת לעומת חשיפה רגעית
לא כל חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית נחשבת למסוכנת. למעשה בכל רגע נתון אנחנו נחשפים לקרינה באופן זה או אחר. באופן עקרוני אפילו חשיפה לקרינה בעצמה גבוהה באופן רגעי לא תמיד נחשבת למסוכנת.
את עצמת הקרינה נהוג למדוד ביחידות של מיליגאוס. כך למשל במידה ואדם עובר מתחת לקו מתח גבוה ונחשף לרגע קט לקרינה בעצמה של 1000 מיליגאוס, הרי שלא מדובר בסכנה משמעותית. עם זאת, במידה ואותו אדם יתגורר מתחת לכבל מתח גבוהה וייחשף לקרינה זו באופן ממושך שעות רבות מדי יום, הרי שהוא כבר נמצא בסיכון.
הסיכון שבחשיפה לקרינה נחלק לארבעה פרמטרים שונים. הראשון הוא עצמת השדה המגנטי, השני הוא הקרבה של האדם לשדה המגנטי, השלישי הוא משך החשיפה לקרינה והרביעי הוא מידת הרגישות של האדם בספציפי שנחשף לקרינה. מתוקף כך גם חשיפה לקרינה בעצמה נמוכה אך לאורך תקופת זמן ממושכת עלולה להוביל לנזקים לבריאות.
ממצאים מעניינים שעלו ממחקרים שנעשו בתחום
נכון לכתיבת שורות אלו הנזקים הבריאותיים שמקורם הוא בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית נמצאים במחקר מעמיק ואינטנסיבי ביותר ולרוע המזל עדיין אין קונצנזוס בתחום. במחקרים רבים נמצא כי חשיפה לרמות קרינה נמוכות בהרבה מאלו שנחשבות למסוכנות על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים עדיין עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים רבים.
כך למשל נמצא במחקרים מסוימים שאישה הרה שנחשפת לקרינה ברמה של שני מיליגאוס בלבד במהלך הלילה שנחשבת לפי המשרד להגנת הסביבה לרמת קרינה בטוחה לחלוטין, נמצאת בסיכון מוגבר ללדת ילד שיפתח סוג מסוים של סרטן שנקרא לוקמיה. למעשה ישנם מחקרים שמראים כי מדובר על גורם הסיכון השני אחרי חשיפה לחומרי הדברה לפתח סרטן מסוג זה.
למרות שילדים ועוברים הם הרגישים ביותר לנזקי הקרינה האלקטרומגנטית, הרי שלא רק אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון. בנוסף לכך, נמצא כי חשיפה ממושכת לרמות קרינה נמוכות ביותר עלולה לגרום לנזק לתאי הזרע. מדובר על קרינה שנפלטת ממכשירים סלולאריים או ממחשבים ניידים שמונחים על הברכיים.
אילו מכשירים חשמליים ביתיים פולטים קרינה?
למעשה כל מוצר חשמלי פולט קרינה מסוימת. הדבר נכון לגבי טלפונים אלחוטיים, מקררים, מחשבים ניידים, שנאים ביתיים, מיקרוגל, טלוויזיה, מגהץ ועוד.
מה ניתן לעשות כדי למזער את החשיפה לקרינה?
ישנם מספר דברים שניתן לבצע על מנת להוריד את הסיכון לנזקי הקרינה האלקטרומגנטית. ראשית, ניתן לפנות לחברה פרטית כדי שתבצע בדיקה של רמות הקרינה. שנית, ניתן לבצע מספר פעולות פשוטות שיכולות להועיל מאוד לבריאות. על המלצות אלו ניתן למנות את הבאות:
- לכבות מכשירים חשמליים או לנתק מכשירים חשמליים מהחשמל כל אימת שהדבר מתאפשר (במהלך הלילה למשל).
- לא לאפשר לילדים מתחת לגיל שמונה שנים לעשות שימוש בטלפונים אלחוטיים או בטלפונים ניידים אלא רק במקרי חירום.
- לא ללכת במשך היום עם טלפון סלולארי צמוד לגוף ולהקפיד לדבר בטלפון סלולארי רק עם אוזנייה.
- להעדיף פתרונות קוויים על פני פתרונות אלחוטיים.
- לא להפעיל את המחשב הנייד כשהוא מונח על הברכיים.
- לא להתקין נתבי אינטרנט אלחוטיים בחדרי ילדים.
