המטרה העיקרית של כולנו היא לשמור על מצבו האקולוגי של כדור הארץ בו אנו חיים. ועדיין, כמויות הזיהום שהאדם גורם לו, במודע או שלא במודע, הן פשוט בלתי נתפסות.
כאשר מדובר בפגיעה משמעותית בסביבה, במערכות החיים החיוניות או בתשתיות, נכנסת לתמונה ההגדרה של "מפגע אקולוגי". למרבה הצער, ההגדרה הזו רחבה בכל קנה מידה. מה בדיוק נכלל תחתיה?
זיהום אוויר
הסוג הראשון של מפגע סביבתי הוא זיהום אוויר – מצב בו חומרים ביולוגיים או כימיים, שאינם נמנים על התרכובת הבסיסית של האוויר, מתווספים אליו.
לא קשה למנות סיבות שעלולת להביא לכך, בין אם כאלה הנובעות ממקורות טבעיים (פעילות הרי געש, עשן משריפות טבעיות, אבק חוק) ובין אם כאלה שהאדם אחראי להן: שריפת דלק בתחנות כוח, פליטת עשן ופיח ממכוניות, שימוש בגזים, עשן סיגריות וכיוצא בזה.
דבר אחד בטוח: ההשפעה של החומרים המתווספים לאוויר היא הכל חוץ מחיובית, הן עבור הסביבה, החי או הצומח. לכן, לא מפתיעה העובדה שבשנים האחרונות נעשים מאמצים כבירים לצמצום זיהום האוויר.
חומרים מזהמים
מפגע סביבתי חמור נוסף נוגע להימצאותם של חומרים מזהמים בסביבה, אשר חשיפה ממושכת אליהם עלולה להביא לסיבוכים בריאותיים חמורים. דוגמא לכך היא גז הראדון הרדיואקטיבי, אשר נמצא בבניינים ובמרתפים (אחד הגורמים לו הוא תערובת המלט).
כאשר הבית אינו מאוורר, עלולים הגזים, שריכוזם קטן יחסית, לחדור למערכת הנשימה, ואף להביא לסרטן הריאות.
זיהום נוסף מקורו באסבסט – קבוצת חומרים סיביים, אשר החשיפה אליהם היא בצורה של אבק. השימוש באסבסט היה נפוץ בישראל במשך עשרות שנים, עד שהצביעו על נזקים רבים, ובעיקר מחלות ריאות דוגמת אסבסטוזיס או מזותליומה, מעין סרטן. עד היום, נעשים מאמצים כבירים להסיר מצבורי אבסבסט הקיימים במקומות שונים בישראל.
זיהום קרקע
סוג נוסף של זיהום, משמעותי לא פחות, הוא זיהום הקרקע. גם לזיהום זה אינספור סיבות, ובכלל זה פסולת המוצבת על הקרקע ומביאה לחלחול רעלים, שימוש בחומרים שאינם מתכלים, שימוש בדשנים ובחומרי הדברה או אפילו ניצול מירבי של הקרקע, שמביא להשמדת המינרליים הטבעיים שבה.
התוצאה של כך היא צמצום משאבים, כשבמקרים לא מבוטלים חודרים הרעלים גם לעומק שמסכן את מי התהום, המשמשים את האדם לשתיה.
מפגעי ריח
מפגע ריח, על פי ההגדרה בחוק למניעת מפגעים משנת 1961, הוא "ריח חזק או בלתי סביר". על אף שריח מבסיסו הוא סובייקטיבי, במקרה שהריח מוגדר כ"מפגע", הוא יועבר למוחו של כל אדם הנחשף אליו.
מעבר לפגיעה המיידית באיכות החיים, יש לזכור שריח הוא סממן שלילי לאינספור בעיות אחרות: הוא מצביע על כך שאנחנו נושמים חומרים בעלי הרכב כימי זה או אחר, או אפילו רעלים. מכאן, שחשיפה מוגברת לריחות מסכנת את האדם, ועלולה להביא למחלות, חלקן אפילו חמורות.
בכל פעם שמריחים ריח שעשוי לענות על ההגדרה הזו, לכן, יש לפנות לרשות המקומית הרלוונטית, או לחילופין לחברות מקצועיות שמבצעות בדיקת ריחות מקיפה.
מפגעי רעש
את הסקירה של מפגעים סביבתיים אנחנו מסיימים עם מפגע לא נעים נוסף – מפגע רעש. על פי התקנות למניעת מפגעים משנת 1992, מפגע רעש הוא מצב שבו הרעש שנחשפים אליו חורג מהכמות הסבירה.
בכל מקרה ומקרה, יש להדגיש, יש התייחסות בחוק לעוצמה המקסימלית המותרת של הרעש, שחשיפה מוגברת אליו, כמובן, עלולה להביא לנזק בלתי הפיך לשמיעתו של האדם, וזה עוד מבלי להזכיר את שיבוש אורח החיים שלו.
מפגע רעש עלול להיגרם באינספור צורות. יכול להיות זה רעש הנובע ממפעלים או ממכונות תעשייתיות, כזה שמקורו במסיבה או בגן אירועים הנמצא בסמוך, רעש הנובע מכלי תחבורה או כזה שאחראיים לו השכנים בבניין מגורים מסוים.
