בשנים האחרונות, העולם בו אנו חיים השתנה בעשרות מונים. בד בבד עם הגברת המודעות האקולוגית, נעשה שימוש הולך וגובר במידה "חיסכון", ובצדק גמור – משאבים חיוניים בעולם אוזלים, הנזק לסביבה רק גדל, וגם רף ההוצאות הכלכליות שלנו נמצא במגמת עלייה.
השמירה על הסביבה, אם כן, מתחילה באזרח הקטן, והיבט מרכזי שלה הוא החיסכון, על סוגיו. אז כיצד ניתן לחסוך בצורה "ירוקה"?
חיסכון במים
מדי קיץ, אנו מוקפים בתשדירים ובשלטי חוצות אשר מבקשים מאיתנו לעשות דבר אחד: לחסוך במים. גם לכך לא קשה למצוא סיבות. מאגרי המים בישראל, ובכלל זה הכנרת, נמצאים במצב קריטי במיוחד, לאחר שנים ארוכות של בצורת.
זאת ועוד, בכל שנה השימוש במים גדול פי כמה מאשר הקליטה שלהם, מה שרק מחמיר את המצב. הנתונים של רשות המים מראים זאת היטב: המים הנאגרים בישראל מדי שנה הם בכמות של כ-1,400 מיליון מ"ק. בפועל, נעשה שימוש בישראל ב-1,570 מיליון מ"ק, כלומר, בכל שנה אנחנו "מאבדים" 170 מיליון מ"ק.
החיסכון במים פועל בשני מישורים מקבילים. הפעולות הראשונות נעשות ברמה הלאומית, וכוללות שימוש חוזר במים (למשל, שימוש במים אפורים בחקלאות), התפלת מי ים, הפסקת השאיבה ממאגרי המים ואפילו קנסות על המרבים בצריכת מים (בשנים מסוימות).
עם זאת, החיסכון בהחלט מגיע גם לרמת הפרט, באמצעות שורה של פעולות: קיצור זמן המקלחת, סגירת ברז המים כשלא נעשה בהם שימוש ישיר, תיקון מיידי של נזילות וכיוצא בזה.
חיסכון בחשמל
מצבורי הגז בהם נעשה שימוש בישראל נמצאים גם הם במגמת הידלדלות. כולנו שמענו על עליית המחירים המשמעותית של השנים האחרונות, או על הפגיעות המכוונות בגז המצרי, שמשפיע על כולנו. במצב הדברים הזה, ברור מדוע נדרש לא רק לחסוך בחשמל ובאנרגיה, אלא גם להתבסס על פתרונות אנרגיה חלופיים. וזה בדיוק מה שנעשה בישראל בשנים האחרונות.
גם כאן, ניתן לציין מגוון רחב של פעולות הנעשות, חלקן צפויות להתגבר בעתיד. ההתבססות על אנרגיה סולארית, למשל, הולך וצובר תאוצה בישראל. פרוייקטים שנועדו לדרבן את אזרחי ישראל להחליף מזגנים ומקררים ישנים, זוללי אנרגיה, באלה החדשים והחסכוניים יותר, הם דוגמא נוספת, כמו גם ההתבססות המובנית מאליה על דודי השמש.
דרכים אחרות לחיסכון, ברמת הפרט, הן העדפת מכשירי חשמל קטנים, כיבוי מכשירים כאשר לא נעשה בהם שימוש או אפילו מעבר לבתים חכמים, המציעים בקרה ושליטה מלאה על כל מכשיר חשמלי.
חיסכון בחימום
שימוש במזגנים לשם חימום החלל בחודשי החורף הוא נגזרת מורכבת של השימוש בחשמל, כאשר למשוואה ניתן להוסיף את הזיהום שפעילות המזגנים גורמת לסביבה. גם בחודשי הקיץ, חשוב שלא להפריז בשימוש במזגן (אין להשאיר אותו דלוק בלילה), ובוודאי שלא להפעיל אותו כאשר החלון פתוח – הדבר מביא לכך שהוא שהוא "מתאמץ" יותר.
בנוסף, טמפרטורת המזגן צריכה להיות ברמת ה"ביניים" – סביב 24 או 25 מעלות צלזיוס – ולו מכיוון שטמפרטורות קיצוניות מגבירות את פעולת המזגן, ואת הבזבוז בחשמל שהוא מביא לו.
חיסכון בתאורה
אמצעי נוסף שמביא לפגיעה בסביבה שלנו, וגם להעלאת חשבון החשמל החודשי, הוא התאורה. קל מאד לשכוח את האור בבית דלוק גם בשעות בהן אין בו צורך, אך חשוב מאד להימנע מכך. תחת זאת, ההתבססות צריכה להיות על תאורה טבעית, אשר עושה עבודה לא פחות טובה מזו המלאכותית, וכמובן – לא פוגעת בסביבה.
השמש הישראלית, שמופיעה בשמיים מרבית ימות השנה, מסייעת במשימת התאורה הטבעית. דגשים אחרים הם תכנון הבית בצורה שתנצל היטב את תאורת השמש, כפי שנעשה בבנייה ה"ירוקה". ברמת הפרט, אפשר פשוט לפתוח את חלונות הבית באינספור מצבים, וליהנות מאוויר ומאור טבעיים.
